גבייה משפטית

משרדי עוסק בייצוג זוכים / נושים בלבד. בעברי ייצגתי בנקים ועיריות נגד חייבים (חברות וחייבים פרטיים) במסגרת הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

שינויי חקיקה שנעשו בשני העשורים האחרונים העבירו את המטוטלת לטובת החייבים. לנגד עיני המחוקק עמדו מספר מקרים גדול בהם הדבר אכן מוצדק – חייבים שנמצאים תחת עול הליכי הגבייה שנים רבות, הנושים התייאשו מזמן והמשיכו הלאה, והאמת צריכה להיאמר – לא פעם הנושים עצמם ידעו בזמן אמת שעליהם להיזהר יותר, וחבל שלא עשו כן.

בחלק ניכר מהמקרים שבהם יש מחלוקת בתום-לב על החוב, אני מצליח להביא צדדים שנמצאים במחלוקת סביב חוב למשא-ומתן מקוצר בסגנון גישור, ולהביא את הצדדים להסכמות.

אבל לא כל המקרים כאלה ויש מקרים בהם צריך למצות את הדין עם מי שמצליח "לעקוץ" או "לטוס מתחת לרדאר", להתל בנושים שהוא חייב להם כספים, ולנצל בציניות ובחוסר תום-לב הליכים משפטיים שלא נועדו עבורו.

ניהול הליכי גבייה כרוך בסיכון מוגבר של השקעת כספים – אגרות, מסירות באמצעות שליח, חקירות באמצעות חוקר פרטי, וכמובן שכר טרחת עורך דין. חשוב לציין שההשקעה כשלעצמה – אינה מבטיחה גבייה. כלומר "כסף טוב" שמושקע – לא מבטיח גביית מלא החוב מהחייב. לכן, לפני קבלת תיק גבייה, על הלקוח הפונה ובא-כוחו לבחון בצורה ריאלית את סיכויי הגבייה, האמצעים שנכון יהיה להפעיל והעלות שלהם.

כמי שייצג גופים חזקים עתירי משאבים, שלא נמנעו מלהשתמש בהם (וגם אז לא תמיד זכו להיפרע מלא חוב) – אני מאמין שיש לי היכולת להעריך טוב יותר את הסיכוי והסיכון. לא אהסס לומר ללקוח שלי שאין סיכוי לגבות, וחבל על הכסף שלו.

לסיום, לבעלי עסקים יש עניין מיוחד למצות הליכי גבייה, גם במקרים שבהם הסבירות לגבות נמוכה – וזאת מן הטעם שחובות אבודים יכולים בתנאים מסויימים להוות הוצאה מוכרת, כאשר אחד האישורים הנדרשים לשם כך הוא אישור מעורך דין בדבר ההליכים שננקטו.

אשמח לסייע לכם בתחום זה.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעץ משפטי!