דיני ערבות

מהי ערבות?

הערבות היא חלוקת סיכונים בין שני צדדים –הלווה והמלווה, באמצעות צד שלישי שנקרא הערב.

הלווה רוצה ללוות. המלווה רוצה להלוות, אבל חושש ממצב שהלווה לא יחזיר לו את כספו.הערב מתחייב להחזיר את ההלוואה אם חלילה הלווה לא יעשה זאת.

גם ערבות במסגרת הסכם שכירות היא סוג של הלוואה – המשכיר נותן לשוכר את הנכס עם סוג של "הלוואה" בדמות סיכון שייגרם לדירה נזק, או שתשלומים לא ייפרעו.

מעמד החתימה על כתב הערבות הוא מעמד אופטימי, ולא צריך להתפלא. במצב דברים רגיל, הלווה מחזיר את ההלוואה, השוכר מסיים את תקופת השכירות ומחזיר אל הדירה – והערב לא נדרש לדבר מעבר לחתימה.

אלא שמדי פעם קורה שהלווה לא מחזיר.

חוק הערבות, תשכ"ז-1967 קובע שהלווה לא רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן הלווה קיום חיובו – אלא אם כן הערב ויתר על הדרישה.

כיצד מוותר הערב על הדרישה מהחייב? בכתב הערבות. ערבות "אוואל" שנהוגה מאוד בהסכמי שכירות היא ערבות שלמעשה פוטרת את המלווה מהצורך לפנות תחילה לחייב, והערב ימצא את עצמו צד להליך משפטי מהר יותר.

ערבות נוספת שנהוגה היא ערבות להלוואה בבנק. כמי שייצג בנקים במשך מספר שנים נתקלתי לא פעם בערבים שטענו שהלווה שערבו לו "עבד עליהם" והבטיח להם שהוא משלם בזמן או שהערבות בוטלה, הסתיר מהם מידע, ואפילו דרש מהם להעביר אליו "מעטפות מהבנק" שמוענו לערב בלי לפתוח אותן. אותם ערבים נאלצו לשלם סכומי כסף גדולים, לא פעם ללא יכולת לחזור אל הלוואה ולדרוש ממנו את הכסף חזרה.

סוף מעשה במחשבה תחילה – ולכן מומלץ לא לחתום על ערבויות אלא לבני המשפחה הקרובים ביותר או מי שעומד בקנה אחד עימם, אנשים בעלי יכולת פירעון ושניתן לסמוך עליהם, ולערוב לסכומים שאם חלילה יפול דבר – תוכלו להתמודד איתם. אם לא – הימנעו מהחתימה על הערבות, או דירשו שערב או ערבים נוספים יערבו יחד איתכם בחלוקה. למשל שני ערבים שערבים כל אחד רק למחצית מההלוואה. ככלל, לא ניתן לבטל ערבות מרגע שנחתמה, ורק במקרים קיצוניים ועם ראיות טובות מאוד ניתן יהיה להביא לביטול הסכם הערבות. הערב מוחזק כמי שמכיר את הלווה, ובמידת הצורך יידע, אפילו טוב יותר מהבנק, איך להיפרע מהלווה. ולכן, מי שלא מכיר את הלווה ואת מצבו הכלכלי – אסור לו לחתום כערב, אסור לו לסמוך על הבטחות ודברי חנופה, ובוודאי לא להאמין להבטחות בדבר תשלום, וגם לא להתפתות לקבל תשלום במזומן סכומים זניחים יחסית להלוואה שערבים לה.

למי שכבר חתם על כתב ערבות – להלן מספר כללים שרצוי ליישם:

1. לבדוק מדי חצי שנה לפחות האם הלווה עומד בהתחייבויותיו – לדרוש אסמכתאות להפקדת התשלומים, ובמידת הצורך לפנות למלווה ולוודא איתו שהלווה אכן עומד בתשלומים. לא לסמוך על הלווה בעיניים עצומות.
2. אם ידוע שהלווה עומד לצאת לחו"ל, או לקחת על עצמו התחייבות נוספת – לוודא שהוא יצליח לעמוד בהתחייבויות אלה.
3. חשוב מכל – אם ידוע לכם שהלווה מתכוון למכור נכס, או לעשות פעולה כלשהי שתמנע ממנו עכשיו או בעתיד את האפשרות לשלם את החיוב – להודיע על כך בכתב וללא דיחוי למלווה ולהתייעץ עם עורך-דין.

גם לבנק יש חובה ליידע את הערב במקרים שבהם הלווה לא עומד בהתחייבויות.

אני ערב מוגן וקיבלתי בקשה ל"אישור מיצוי הליכים" – מה זה אומר?

ערב מוגן הוא ערב לסכום נמוך מ- 89,311.66 ₪ (הסכום משתנה מעט מדי תקופה). חוק הערבות קובע שהמלווה לא יוכל לנקוט בהליכים נגד הערב, עד שיבצע מספר פעולות בניסיון לגבות את החוב מהלווה תחילה, ורק אחרי שרשם הוצאה לפועל ייקבע שהלווה אכן עשה פעולות כאלה. הפעולות שהלווה נדרש לבצע הן הגשת תביעה, פתיחת תיק הוצאה לפועל, וביצוע מספר פעולות במסגרת התיק. ההנחה היא שאם הפעולות האלה לא גרמו לחייב לשלם – אז הסיכוי שהחייב ישלם נמוך מאוד, ואין טעם למנוע מהלווה לתבוע את הערב.

כמובן שמדובר על הנחה. לכן, אחרי שהפעולות מבוצעות, הלווה מגיש בקשה לאישור מיצוי הליכים ורשם ההוצאה לפועל מעביר אותה לתגובת הערב.

מטרת זכות התגובה היא לאפשר לערב לגלות מידע בדבר נכסים של הלווה, כדי לסתור את ההנחה ש"אין מה לעשות, וצריך לפעול נגד הערב". זה וזה בלבד!

לא פעם ראיתי ערבים (בדרך כלל לא מיוצגים על ידי עורך דין), שבתגובה לבקשה לאישור מיצוי הליכים פורשים באופן מיותר שפועל לרעתם את כל טענות ההגנה שלהם נגד המלווה, ובעיקר נגד הלווה תוך שהם מציינים בתגובתם עד כמה הלווה עני ומסכן. בדברים אלה הם קודם כל מאפשרים את אישור מיצוי ההליכים מיד, וגם מאפשרים לבנק להיערך זמן רב מראש להתמודדות עם טענות אלה. חשוב להבין שבקשה לאישור מיצוי הליכים היא לא תביעה נגד הערב, אלא שלב מקדמי שנועד לעזור לערב "להסיט את האש" מעצמו לכיוון הלווה.

הדרך הנכונה להעלות טענות נגד הערבות עצמה היא באמצעות עורך דין מיומן ומנוסה.

אשמח לעמוד לשירותכם.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעץ משפטי!