יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי חדש יחסית שמאפשר לאדם כשיר למנות מישהו שהוא סומך עליו ומאמין בו, על מנת שהאחרון יטפל בענייניו במקרה של חוסר יכולת. האדם הראשון נקרא הממנה, והאדם השני נקרא "מיופה הכח". מיופה הכח צריך להסכים לשמש מיופה כח, והוא למעשה לוקח על עצמו אחריות גדולה לפעול ביושר ובנאמנות בכל פעולותיו כמיופה כח.
ייפוי כח מתמשך ניתן ב- 3 תחומים – עניינים כספיים, עניינים אישיים ועניינים בריאותיים. לאחר חתימת ייפוי הכח המתמשך, הוא מוגש למשרדי האפוטרופוס הכללי ולמעשה יושב שם במצב "רדום". כלומר, מיופה הכח לא יכול לעשות בו שום שימוש. מה ש"מפעיל" את ייפוי הכח המתמשך הוא אירוע, שכותבים אותו בייפוי הכח המתמשך. האירוע הזה הוא המצב שבו יוחלט שהממנה לא יכול עוד לטפל בענייניו. ברירת המחדל היא שחוות דעת רפואית קובעת שאדם לא יכול לטפל עוד בענייניו, אז זוהי ברירת מחדל שלא מתאימה לכל אחד. פעמים רבות הצוות הרפואי מהסס לקבל החלטה – לפעמים כי הדיאגנוזה לא חד-משמעית, לפעמים בשל פרשנות אחרת של המצב שנובעת מחוסר היכרות עם הממנה, ולפעמים עקב התגוננות יתר וחשש מתביעה. לעניות דעתי מכריו של הממנה ומי שהו סומך עליהם – הם האנשים המתאימים לקבוע אם הממנה "כשיר" לטפל בענייניו או לא. לכן אני מציע שה"אירוע" ש"יפעיל" את ייפוי הכח המתמשך ה"רדום" יהיה התרשמות של האנשים שמכירים אותו. של מיופה הכח, ושל בן משפחה או מכר קרוב אחד נוסף. אלה יתנו תצהיר בפני עורך דין (תהליך קצר וזול) שהממנה אינו "כשיר" עוד לטפל בענייניו והתצהירים יוגשו לאפוטרופוס הכללי ש"מפעיל" את ייפוי הכח. לאחר "הפעלת" ייפוי הכח, ניתן להציג אותו בפני גופים כמו בנקים, גורמים מסחריים, צוות רפואי וכיו"ב – ולפעול "בנעליים של הממנה". על פניו, אפשר לומר שזה נותן יותר מדי כח למיופה הכח או לאדם הנוסף שיוכלו במקרה קיצוני "להפעיל" את ייפוי הכח המתמשך בזמן שהממנה כשיר לחלוטין, ואולי בלי ידיעתו. הסיכון הזה מתמתן עקב מספר דברים: (1) חתימת על תצהיר נעשית אחרי שאדם מוזהר לומר אמת, שאם לא הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. הכוונה היא לעונש על מתן עדות שקר – עד 7 שנות מאסר. (2) מיופה הכח צריך לחתום על כתב ויתור סודיות במסגרתו, בשלב בחינת ייפוי הכח, פרקליטי האפוטרופוס הכללי מקבלים מידע על מיופה הכח, בדגש על האם יש לו הרשעות בעבירות פליליות. זאת על-מנת לוודא שאין סיכון בעצם המינוי (3) ייפוי כח מתמשך לא נותן כח מלא כפי שיפורט בפסקה הבאה.
מה לא ניתן לעשות באמצעות ייפוי כח מתמשך – לא ניתן למכור דירה של הממנה באמצעות ייפוי כח מתמשך (יש צורך בפנייה לבית המשפט). לא ניתן לתת מתנות או תרומות, אלא אם הממנה נותן הנחיות במסגרת ייפוי הכח המתמשך שמאפשרות זאת, וגם זאת עד לסכום מוגבל. בעניינים רפואיים – לא ניתן לקבל החלטות בעניינים של אי הארכת חיים, עניינים שכן ניתן להסדר באמצעות הכלי הלפני-אחרון במאמר.
כמובן שמיופה הכח אחראי וחייב לפעול בנאמנות בתפקידו – אסור לו לעשות פעולות בניגוד עניינים (להעביר לעצמו כסף, להעביר למכרים, להתקשר בעסקאות שהמטרה שלהם להטיב עם עצמו או מכריו, וכו').
בנוסף ניתן לפקח על מיופה הכח היא באמצעות "מיודעים" – אנשים, בני משפחה למשל, שברגע שייפוי הכח יופעל תהיה חובה ליידע אותם. בנוסף, ניתן לקבוע שבני משפחה למשל יהיו זכאים לדרוש ולקבל דין וחשבון על הפעילות. גורם פיקוח נוסף שניתן לקבוע (רשות) היא המדינה באמצעות פרקליטיה.