כינוס נכסים

הליך כינוס הנכסים הינו אחד ההליכים הקשים שניתן לנקוט היום נגד חייב.

במסגרת ההליך, מתמנה עורך דין לכונס נכסים על נכס של החייב – בדרך כלל רכב או דירה, אך לעתים גם מניות (stocks) או זכויות אחרות כמו למשל חנות או רישיון להפעלת מונית (מספר ירוק).

כינוס נכסים של רכב:

הליך כינוס נכסים של רכב קורה באחד משני מקרים: (1) החייב לקח הלוואה כדי לקנות אל הרכב ושיעבד את הרכב למי שהלוואה לו את הכסף (2) נושה של החייב עיקל את רכב במסגרת תיק הוצאה לפועל, וכעת מבקש לתפוס אותו ולמכור אותו.

החלטה על כינוס נכסים מתקבלת בדרך כלל במעמד צד אחד – כלומר החייב כלל לא יודע שהוגשה בקשה ושמתמנה כונס נכסים על הרכב שלו. הסיבה לכך היא חשש (שהוא לפעמים מוצדק) שהחייב ינסה להבריח את הרכב או להסתיר אותו, כדי להכשיל את הליך הכינוס. בגלל שההחלטה מתקבלת באופן הזה, מבקש הכינוס נדרש להפקיד כתבי התחייבות בהם הוא מתחייב לשאת בכל נזק שייגרם אם יתברר שהליך הכינוס ננקט שלא כשורה.

לאחר המינוי, כונס הנכסים יפנה למעקל מורשה של ההוצאה לפועל ולחברות כמו איתורן פויינטר ואחרות לצורך איתור הרכב ותפיסתו. במעמד תפיסת הרכב ימסור המעקל לחייב את ההחלטה בדבר כינוס הנכסים על הרכב.

נתקלתי במספר מקרים בהם החייב ניסה לגרום נזק לרכב, או סירב למסור את המפתח לרכב – שכרו יצא בהפסדו. מומלץ להימנע מהתנגדות פיסית להליך התפיסה – מעבר לסיכון בהסתבכות בהליך פלילי – זה בסך הכל רכב. תוכלו להיפרע את הנזק שייגרם לכם עקב הליך כינוס שננקט שלא כשורה (זוכרים את כתבי ההתחייבות שהזכרתי?).

במעמד תפיסת הרכב מומלץ לבקש מהמעקל להמתין, ולהתקשר לכונס הנכסים ולנסות להגיע להבנות. אם לא ניתן לעשות זאת – יש להיעזר בעורך דין שעוסק בתחום הרלוונטי. אם הרכב משועבד לבנק ואתם סבורים שהליך כינוס הנכסים אינו מוצדק – יש להסתייע בעורך דין שעוסק בדיני בנקאות שיידע לדרוש מהבנק את המסמכים שמעידים על הנסיבות שבהן הבנק רשאי לממש את המשכון על הרכב, והאם נסיבות אלה אכן התממשו. אם הרכב ממומש על ידי עירייה – יש להסתייע בעורך דין שמכיר את תחום הגבייה המוניציפלית, ויידע לבדוק האם העירייה רשאית לדרוש את החוב ולנקוט בהליך התפיסה.

כינוס נכסים של דירה:

כינוס נכסים של דירה הוא הליך מורכב ביותר עם היבטים שנוגעים לעיתים בזכויות המשפטיות הבסיסיות ביותר: הזכות לכבוד והנגזרת ממנה – הזכות לקורת גג. בשל כך, הליכי מימוש דירת מגורים אינם נפוצים, ואף הבנקים למשכנתאות נמנעים מכך ככל שניתן. קיים גם גוף שנקרא הוועדה הבין משרדית, שמסייע למי שחלק מהמשכנתא שלו הינו מכספי סיוע לזכאים של משרד הבינוי והשיכון. גוף זה מסייע להגיע להסדרים המונעים מימוש.

אין זה אומר שמימוש דירה איננו אפשרי ושנושים לעולם לא מנסים לממש דירות מגורים. בסך הכל גם לנושים יש זכות לקבל את כספם חזרה, ועפ"י השכל הישר לא הגיוני שאדם יגור בדירת פאר, בזמן שנושיו לא יכולים לעשות דבר כדי לקבל ממנו את מה שהוא חייב להם. עד לאחרונה, אחד האמצעים הטובים  ל"סיכול" הליך של מימוש דירת מגורים (במקרים המתאימים) היה נקיטת הליך של פשיטת רגל. זאת נוכח פסק דין של בית המשפט העליון שנקרא "הלכת כובשי" שבתמצית, יצר קונצנזוס סביב מצבים בהם דירה תימכר אך ורק "כתפוסה", כלומר עם החייב ו/או משפחתו כדיירים מוגנים בדירה. המשמעות היא שהדירה שווה הרבה פחות, והכדאיות לממש אותה צונחת. לאחרונה (5.9.17), ניתנה החלטה של כב' השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל-אביב (פש"ר 19064-01-15 גד חליוא נ' עו"ד גיורא רובננקו בתפקידו כמנהל מיוחד). במסגרת ההחלטה נעשה ניסיון לאבחן מקרה מיוחד של חייב שהתגורר בדירה יוקרתית בתל-אביב, מאותה "הלכת כובשי" שבה דובר על דירה צנועה, וקיימת אפשרות ממשית שהדירה תימכר כפנויה – כלומר שאותו חייב ומשפחתו ייאלצו לפנות את דירתם (לא לדאוג, במקרה הספציפי הכסף שיישאר להם אחרי מכירת הדירה יספיק להם כדי לרכוש דירה אחרת). מוקדם מדי לצפות כיצד תשפיע ההחלטה של כב' השופט עודד מאור – האם שופטים נוספים יאמצו אותה, והאם היא תידון במסגרת ערעור בפני בית המשפט העליון. ולכן, מי שמוצא עצמו בפני הליך כינוס נכסים לדירתו במסגרת ההוצאה לפועל, אל לו למהר לנקוט בהליך פשיטת רגל, ויש לשקול את הדברים בזהירות רבה ובשום שכל.

אשמח לסייע לכם בתחום זה.