ליטיגציה אזרחית

בתמצית ובהפשטה, ליטיגציה היא הדיון המשפטי באולם בית המשפט, בנוכחות הצדדים ועורכי הדין שלהם.  לדיון הזה סדר וכללים משלו, יתרונות אך גם חסרונות. היתרון העיקרי והמשמעותי ביום הוא העברת כח ההחלטה לגורם אובייטיבי ומקצועי – השופט היושב לדין. במקרה כזה תמיד יהיה צד מרוצה יותר, וצד מרוצה פחות. ישנה שמועה שבין השופטים קיימת אמירה שאם שני הצדדים לא מרוצים – ההחלטה או פסק הדין נכונים.

לדיון המשפטי כללים משלו שפותחו במהלך מאות שנים כדי להגשים את אחת המטרות העיקריות של המשפט – גילוי האמת. לשם כך עושים שימוש בכלים שונים – גילוי מסמכים, צווים, הודאות וגולת הכותרת – חקירה בבית המשפט.

לגבי חקירה – הפרקטיקה כיום בדיון האזרחי היא "חקירה נגדית" על תוכן תצהיר שמוגש מבעוד מועד לבית המשפט. בעבר, היה נהוג לחקור תחילה בחקירה ראשית, כלומר העד מספר את הסיפור דרך שאלות ששואל אותו עורך הדין שלו, ורק אח"כ נחקר בחקירה נגדית ע"י עוה"ד של הצד שנגדו. לאחרונה יש קולות שמציעים להחזיר את החקירה הראשית.

החקירה הנגדית היא מעמד לא פשוט לעד, שכן מטרתה היא לגלות את הפרטים שאינם מועילים לעד, ולעיתים אף להטיל דופי במהימנותו של העד.

בעידן האינטרנט מתווסף חיסרון נוסף, והוא העובדה שפסקי דין והחלטות בית משפט מתפרסמים במאגרים משפטיים, חלקם מנגישים את התוכן למנועי החיפוש. אדם שאמר דבר מה בבית משפט, ואותו דבר צוטט אח"כ פסק דין או החלטה, עלול למצוא את הדברים מופיעים כתוצאת חיפוש של השם שלו בגוגל.

מהבחינה הזו, הדיון המשפטי הוא כמו משחת שיניים שברחה מהשפורפרת, ועורכי הדין ובית המשפט מנסים לנקות את הבלאגן לעיני כל. הדבר לא מתאים לכל מקרה ולכל אדם, ולכן קיימות גם שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים – בוררות, ENE, גישור ושילובים שונים של שלשת השיטות הללו. ההליכים האלה מתאפיינים בדיסקרטיות, ולרב גם במתן פתרון מהיר ויעיל יותר.

השתתפות בהליכים אלטרנטיביים דורש הכנה ע"י עו"ד שמכיר את התהליך, ומבין את התכליות השונות ב"הפסקות" ובפגישות הנפרדות.

בתקופה שייצגתי תאגידי תקשורת השתתפתי בעשרות גישורים, והמשך השתתפתי בישיבות בוררות וגישור בתיקים בעלי היקף כספי משמעותי מאוד.

אשמח לסייע לכם בתחום זה.