בעל עסק היזהר – בדיקות לפני התקשרות עם לקוח חדש

הקדמה

עבור רב בעלי העסקים ניהול עסק הוא דבר מורכב, כשהאתגר הקשה ביותר בו הוא גיוס לקוחות וסגירת עסקאות שיכניסו כסף.

קורה שבפגישה אחת עם לקוח חדש, או בשיחת טלפון קצרה איתו יש קליק. מסכימים על מחיר ומתקדמים לעסקה מצויינת. עסקה כזו יכולה להיות תחילתו של שיתוף פעולה נפלא, ואפילו חברות מופלאה – קודם כל תאמינו בזה, ואל תתנו להמשך המאמר לקלקל לכם את האמונה הזו. לא זו מטרת המאמר.

אבל שיתוף פעולה פורה וחברות מופלאה צריכים להכניס כסף בזמן – כפי שסוכם. לפעמים זה קורה בדיוק. לפעמים זה קורה בעיכוב מורט עצבים. ולפעמים יש בעיה, וזו בעיה שקשה להתמודד איתה במיוחד ברמה הנפשית. אף אחד לא רוצה להסתובב בהרגשה שהוא מנוצל, שהעסק שלו בבעיה, או שהתוכניות שהוא בנה בדמיון (בהתבסס על ההכנסות מהלקוח החדש) לא יתגשמו בקרוב. זה נכון במיוחד לבעלי עסק חדש ופרילנסרים בתחילת דרכם.

לכן, בכל התקשרות עם לקוח חדש כדאי לבצע כמה פעולות פשוטות במטרה להבין עם מי אתם הולכים לעשות עסקים. הכלל העתיק הוא "יזהר הקונה", אבל כשאתם נותנים שירות או סחורה ולא מקבלים תשלום מראש ובמזומן – אתם נותנים אשראי ובעצם קונים סיכון.

למזלנו האינטרנט מספק כמה כלים שיעזרו לנו לעשות בדיקה ראשונית (ולא מלאה), לפני ההתקשרות עם הלקוח החדש. בדיקות האלה יכולות להקטין את הסיכון שלכם, לחדד את החושים שלכם ל"חריקות קטנות" שהם בעצם רמזים מטרימים לבעיות, וכך לשפר את מצבכם במקרה של הליך משפטי.

1. חיפוש שם הלקוח בגוגל

חיפוש שם הלקוח בגוגל – פשוט ומובן מאליו – ומתפספס לא פעם – "איך לא חשבתי על זה?". בחיפוש מומלץ לשים מרכאות " " סביב השם שאותו מחפשים כדי למקד את החיפוש. אם יש הרבה תוצאות, רצוי לבדוק תוצאות מאתרים משפטיים – psakdin , takdin , nevo, ruling וכיו"ב. בנוסף, כדאי לשים לב לתוצאות מאתרים ממשלתיים, למשל פרסום ב"רשומות".

2. חיפוש שם הלקוח בנבו

אתר נבו הוא מאגר משפטי, מעין "גוגל" של פסקי דין. רב פסקי הדין שניתנים בבתי משפט, כולל בבתי משפט לתביעות קטנות, מפורסמים באתר נבו וכוללים את שמות הצדדים. אתר נבו לא חופש את כל התוצאות שלו למנוע החיפוש של גוגל, ולכן כדאי לערוך בו בדיקה קצרה נוספת.

3. בדיקה באתר האינטרנט של הכונס הרשמי

באתר האינטרנט של הכונס הרשמי מפורסמת רשימה של מי שניתן נגדם צו כינוס והוכרזו פושטי רגל.

מדובר באנשים שלא עמדו בעבר בהתחייבויות שלהם בעבר, מה שיוצר סיכון מסוים. כמובן שבהקשרים צרכניים ובסכומים נמוכים הסיכון שהם לא ישלמו אינו גבוה יותר מכל אדם אחר (ואולי אפילו נמוך יותר כי אסור להם ליצור חובות חדשים אחרת בהליך פשיטת הרגל שלהם יתבטל).

החיסרון של פעולות 3-1 הוא שהן לא עובדות על שמות נפוצים מאוד, למשל החיפוש "משה כהן" יציג הרבה תוצאות, אבל הסיכוי נמוך שמדובר באותו משה כהן שרוצה שתבנו לו אתר אינטרנט והוא "ישלם לכם אחר כך". הן גם לא עובדות אם הלקוח הפוטנציאלי מסר לכם שם בדוי.

לכן, אם יש לכם אפשרות לדרוש את מספר תעודת הזהות של הלקוח החדש – רצוי לעשות זאת. למשל, פרילנסרים משתמשים בחוזי התקשרות מול לקוחות, במסגרתם הלקוח נדרש למלא פרטים מזהים, לרבות תעודת זהות ולחתום על חוזה ההתקשרות, לסרוק אותו ולשלוח חזרה (זו לא הדרך האופטימלית, אבל היא טובה מספיק). עבור פרילנסר שמכבד את עצמו ונכווה מספיק פעמים – אין חוזה = לא מתחיל לעבוד. גם כשהלקוח שולח חוזה חתום, כדאי לבדוק את תעודת הזהות באמצעות מנגנון אימות באמצעות "ספרת ביקורת", למשל כמו זה באתר פלקס. הסיבה לכך היא שאם יש טעות במספר תעודת הזהות ותצטרכו יום אחד לנקוט בהליכים – הדבר יהיה מורכב יותר. כמובן שהלקוח עלול לטעות ברישום תעודת הזהות (בטח בהקלדה), אז חשוב להתנהל עם "טאקט", אך גם להפעיל היגיון בריא.

כמובן שכל האתרים 3-1 מאפשרים לחפש גם לפי מספר תעודת זהות – אז אם יש לכם – השתמשו בו ולא בשם הלקוח.

4. בדיקה במרשם החייבים המוגבלים באתר בנק ישראל ובאתר רשות האכיפה והגבייה

באתר בנק ישראל, ובאתר רשות האכיפה והגבייה, ישנם מאגרים שיאפשרו לכם, על סמך תעודת זהות או מספר חשבון בנק, לבדוק האם ייתכן קושי בגבייה. יעיל במיוחד כשהלקוח רוצה לשלם בשיק (צ'ק).

5. הזמנת דוח אשראי לפי חוק נתוני אשראי

במקרה שישנו חוב משמעותי מלקוח חדש, או לפני מתן שירות או סחורה בסכום משמעותי (גם אם ניתנה מקדמה), כדאי לשקול להזמין דוח אשראי על הלקוח, שאנחנו למעשה נותנים לו אשראי. האופציה הזו עולה כסף (500 ₪ נכון לחודש 10/2018) לכן היא רלוונטית כשהלקוח משלם מקדמה (בלי המקדמה ברור שלא יסופק דבר). העניין הוא שהמקדמה איננה ערובה לתשלום המלא, וללא התשלום המלא העסק יפסיד. כמובן שכדאי להשתמש באופציה הזו רק אחרי ביצוע כל הבדיקות הקודמות כי חבל לשלם על תוצאות שאפשר היה לקבל בחינם ממאגרי המידע הקודמים.

6. איתור מען, נסח טאבו ודוח רשם המשכונות

כשהלקוח מתברר כבעייתי, והחוב שלו כלפינו אינו עולה על 33,400 ₪ (נכון ליום 1.1.17), קיימת אפשרות להגיש "תביעה קטנה" – ללא עורך דין. מדובר בהליך קצר וזול יחסית.

לפני הגשת תביעה כזו (או תביעה אחרת באמצעות עורך דין), כדאי להביא בחשבון שני שיקולים עיקריים:

א. שיקולי מוניטין וסיכויי התביעה – אם הלקוח לא שילם לכם כי יש לו טענות אמיתיות על השירות או הסחורה שקיבל מכם – הגיוני שהוא יעלה אותם במסגרת התביעה. במקרה כזה הן עלולות להתקבל. במקרה כזה, לא רק שלא תקבלו את הכסף, אלא תחוייבו בהוצאות, וגרוע מכך – בית המשפט עלול לכתוב פסק דין שיתאר את אופן ההתנהלות שלכם. פסק הדין, שכמו שציינתי קודם, מתפרסם. ואז, כל מי שירצה לעבוד איתכם ויחפש אתכם ימצא את פסק הדין הזה. לכן, כדאי לשקול יחסי תועלת-סיכון.

ב. שיקולי גבייה – לפעמים תוך כדי ההתנהלות מתברר מידע שמעלה בספק את האפשרות לגבות כסף. למשל, שמעתם מקולגות שה"לקוח" שלכם עקץ אותם וקולגות אחרים. כלומר, ה"לקוח" חייב להרבה אנשים. פסק דין של בית משפט הוא בסופו של דבר דף נייר עם חותמת, ואי אפשר להפקיד אותו בבנק. כדי לגבות כסף שנפסק, צריך לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל, דבר שכרוך באגרות ובהוצאות נוספות כמו שכר טרחת עורך דין (ישנו מסלול מקוצר לגביית חובות עד 25,000 ₪). בנוסף, אם ה"לקוח" מתגלה כפושט רגל – לא ניתן לבצע נגדו פעולות משמעותיות עד שהוא יסיים את הליך פשיטת הרגל (דבר שיכול לקחת עד 5 שנים ויותר).

אם אחרי ששקלתם את שני השיקולים א'-ב' החלטתם שאתם עדיין רוצים לתבוע – צריך כתובת פיזית של ה"לקוח" כדי לשלוח אליו את התביעה. אפשר להשתמש בכתובת שה"לקוח" נתן לנו. אבל אם הוא לא נתן (או נתן והיא בדויה) – ניתן לנסות לאתר את הכתובת באמצעות שירות ממשלתי שנקרא "איתור מען". שירות זה מאפשר לכל אדם השוהה בארץ לאתר כתובת של תושב אחר על-פי פרטים מזהים. העלות 15 ₪ (נכון לחודש 10/2018). צריך לקחת בחשבון שהשירות לא מדוייק ב- 100%, ולוקח זמן לקבל את התוצאה. אם ישנה דחיפות או חשש שה"לקוח" יברח או יבצע פעולה שתקשה על הגבייה – פנו לעורך דין.

אם יש לכם את הכתובת, או שקיבלתם אותה באמצעות שירות איתור מען, אתם יכולים לנסות לבדוק האם ל"לקוח" יש נכס מקרקעין על שמו. הטאבו לא מאפשר חיפוש לפי תעודת זהות (לא לצורך הזה לפחות). לכן מה שאפשר לנסות הוא לאתר את פרטי הגוש והחלקה של הכתובת של ה"לקוח". עם פרטי הגוש והחלקה אפשר להזמין נסח טאבו מרוכז (בעלות 15 ₪ נכון לחודש 10/2018). אם בנסח הזה יש זכויות על שם ה"לקוח" – סיכויי הגבייה אולי השתפרו.

באמצעות הנפקת דו"ח משכונות לפי תעודת זהות של ה"לקוח" (בעלות 10 ₪ נכון לחודש 10/2018), אפשר להתחקות אולי אחר נכסים של ה"לקוח" ולהעריך את סיכויי הגבייה.

7. איתור פרטי חברה

הלקוח הפוטציאלי יכול להיות חברה. באתר רשות התאגידים ניתן לקבל מידע ראשוני על חברה, וניתן לערוך את החיפוש באמצעות שם החברה, או מספר ה"ח.פ." שלה. בתשלום אגרה ניתן לקבל נסח מלא של החברה שיפרט את פרטי בעלי המניות שלה, ונכסים משועבדים שלה, ותמורת אגרה יקרה יותר ניתן לקבל את תיק החברה הסרוק ולעיין במסמכים שונים שהחברה הגישה לרשם החברות.

הלך הכסף – האם אפשר לצמצם נזקים?

אולי. ראשית, זה חלק מהסיכון בלעשות עסקים. תראו בהפסד "דמי לימוד" ותתנהלו נכון יותר בעתיד.

שנית, פקודת מס הכנסה קובעת בסעיף 17(ג) מושג שנקרא "חובות אבודים" או "חובות רעים" ופותחת אפשרות להקטין אל חבות המס שלכם במקרה של חוב אבוד. אמנם לא תראו את הכסף, אבל אולי תשלמו פחות מס על ההכנסה שהכנסתם. רצוי להתייעץ עם עורך דין או רואה החשבון שלכם כדי לבחון אפשרות להגדיר את החוב כחוב אבוד, ואת הכדאיות לנקוט בהליכים משפטיים או לקבל חוות דעת שתאפשר להגדיר את החוב כחוב אבוד.

מטרת התכנים לסייע לקורא/ת להרחיב את בסיס הידע האישי שלו/שלה ולאפשר לו/לה לדעת יותר, לפני שהוא/היא פונים אל עורך דין.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ואישי.

חזרה ללִיגָלְנוֹט

מאמרים אחרונים