הקדמה
מאמר נוסף בעקבות פניה של חבר מקבוצת הפייסבוק רכבים למכירה מכונס נכסים.
לדברי החבר שפנה אלי, באחד משלבי המכרז, פנה אליו כונס הנכסים ושלח אליו הסכם מכר עליו החבר נדרש לחתום. במסגרת הסכם המכר, הוסכם שעלויות האחסנה של הרכב במחסן/מגרש מכוניות, ישולמו על ידי המציע, כאשר צויין שהרכב מאוחסן מספר חודשים.
העלות אחסנה של רכב יכולה לנוע בין כמה מאות ועד אלפי ש"ח בודדים, אם הרכב עמד פחות משנה, ויותר מכך אם הרכב עמד תקופה ממושכת יותר או שמדובר ברכב מסחרי.
להלן קישור לנוהל עבודה של ההוצאה לפועל בעניין עלויות אחסנה.
באותו מקרה החבר חתם על ההסכם מבלי לברר את עלויות האחסנה.
לא סוף העולם – הסכומים לא אמורים להיות גבוהים, ואפילו לא כאלה שיהפכו את הקנייה ל"הפסדית" (בהנחה שהתמחור וההכנה למכרז היו נכונים) – אבל זו נקודה שכדאי לשים אליה לב, פשוט כי חבל על הכסף.
חשוב לשים לב שאם חלק ממסמכי המכרז הם הסכם מכר, והסכם המכר מציין שהזוכה משלם את עלויות כאלה ואחרות, למשל עלויות אחסנה – אז קודם כל כדאי לברר מה עלויות האחסנה מול המחסן, ולהביא בחשבון גם עלות של חודש או חודשיים נוספים של אחסנה, אחרי המכרז, למקרה שיהיו עיכובים באישור המכר.
האם צריך לחתום על הסכם מכר?
בכל מכרזי הרכב שניהלתי, מעולם לא דרשתי חתימה על הסכם מכר. במכרזי מקרקעין כן, אבל לא רכבים.
המציע מגיש הצעה על סמך ההזמנה להציע הצעות שמפורסמת בעיתון. הנוסח מספק הגנה מלאה לכונס הנכסים – הרכב נמכר AS-IS ולקונה לא יכולות להיות טענות לכונס בקשר עם מצגים או התנהלות המכרז (למעט התנהלות קיצונית של הכונס). בגלל חוסר הוודאות הזה, המחיר במכרזים נמוך יותר מהמחיר בעסקה מרצון בשוק החופשי.
ועדיין, אם ההזמנה להציע הצעות מציינת שהרכישה כפופה לחתימה על הסכם מכר – אז ההשתתפות המכרז כפופה לחתימה על הסכם המכר. אם הזוכה מתוודע להסכם המכר רק אחרי הזכייה מדובר בהתנהלות בעייתית, שכן אולי יש בהסכם סעיפים כמו למשל סעיף הוצאות האחסנה שתיארתי, שאם המציע היה מודע לו הוא לא היה משתתף או מגדיל את הצעתו לסכום שהציע. אבל אם המציע יודע מראש – הוא בוחר אם להשתתף בתנאים האלה או לא.
מי נושא בעליות האחסנה של הרכב?
במכרזים שאני וקולגות שאני מכיר מנהלים גם אין דרישה לתשלום דמי האחסנה ע"י מי שזוכה במכרז. "יוזם ההליך" (למשל הבנק שנתן את ההלוואה לקנות את הרכב) הוא שנושא בעלויות. בפועל משרד הכונס נושא בעלויות האחסנה ומגיש מיד דרישה לקבל אותן מ"יוזם ההליך". אחרי הליך הכינוס יוזם ההליך ממשיך הליכי גבייה וגובה אותן מהחייב (מי שקנה את הרכב אבל לא עמד בתשלומי ההלוואה). יצויין שגם בנוהל כינוס נכסים של ההוצאה לפועל נכתב כי " כאשר הרכב מאוחסן על ידי כונס הנכסים ומועבר למכירה באמצעות המחסן המורשה, אזי כונס הנכסים יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהליך עד למועד החלטת הרשם על ביטול מינויו ככונס נכסים ואישור מכירת הרכב באמצעות המחסן.".
למרות מה שכתבתי, אני לא רואה מניעה חוקית שכונסי נכסים אחרים יחשבו אחרת, וידרשו מהזוכה במכרז לשלם את דמי האחסנה. זאת בהנחה שבשלב ההצעה המציע יודע על כך מראש ויכול לברר את העלויות. נניח, לצורך הדוגמא, שהמציע יודע שהוצאות האחסנה הן כ- 650 ₪ – הוא פשוט יציע הצעה במחיר שהוא 650 ₪ פחות ממה שהוא מוכן לשלם על הרכב, ואז לכאורה אין שום בעיה. מצד שני אפשר לטעון שזה מגדיל את חוסר הוודאות אל מעבר לרמה הנדרשת אבל זו טענה תיאורטית שיהיה קשה מאוד להוכיח.
במאמר הקודם שלי "טיפים לרכישת רכב מכונס נכסים" לא תיארתי את התהליך שקורה אחרי שהזוכה מקבל את הרכב ומעביר אותו על שמו במשרד הרישוי. הסיבה לכך היא שהמאמר מכוון למי שזוכה (או רוצה לזכות), ופחות מעניין אותו מה קורה במשרד הכונס ובהוצאה לפועל אחרי שהרכב אצלו ורשום על שמו. אבל בשביל להבין, צריך לדעת שאחרי שהרכב עובר לזוכה פיזית ורישומית, כונס נכנסים מגיש לרשם ההוצאה לפועל מסמך שנקרא "דוח סופי ובקשה לשחרור מתפקיד". אותו מסמך מכיל גם בקשה נוספת – בקשה לאשר את הוצאות הכינוס. הוצאות כינוס רכב מורכבות, בדרך כלל, מעלות התפיסה של הרכב ע"י קבלן הוצאה לפועל, עלות השמאי שעורך שמאות לרכב, עלות השליחים והאגרות, ולבסוף… עלויות האחסנה. צריך הבין שלעיתים מכירת הרכב לא מכסה את כל החוב, ולחוב שנשאר אחרי מכירת הרכב מתווספות ההוצאות, ועל כל הסכום הזה מתנהלים אח"כ הליכי גבייה נוספים. אישור ההוצאות הוא למעשה מעין "פסק דין" שמאפשר להגדיל את החוב בגין הוצאות ההליך.
כפי שציינתי, בכל מכרזי הרכב שניהלתי, משרד הכונס שילם את כל ההוצאות, כולל הוצאות האחסנה, וכמובן דיווח אותם בתור הוצאה הנובעת מהליך הכינוס. במקרים חריגים שבהם המשרד לא שילם את הוצאות האחסנה (בד"כ פדיון הרכב ע"י החייב סמוך אחרי התפיסה), אז כמובן שהתשלום לא מדווח כהוצאה ולא נדרש מהחייב.
רגע, אז מה קורה אם קניתי את הרכב וגם שילמתי את הוצאות האחסנה?
אם המציע הוא זה ששילם את הוצאות האחסנה – ראוי שהוצאות האחסנה לא יפורטו בתור הוצאה בדו"ח המסכם שיגיש כונס הנכסים. הסיבה לכך היא שמשמעות הדבר היא שיוזם ההליך אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה – מצד אחד לא שילם את הוצאות האחסנה, ומצד שני "מוסיף אותן" לחוב של החייב. כמובן שזו התנהלות פסולה ובעייתית ביותר! במיוחד כשלחייב כמעט אין שום דרך לדעת שזה מה שקרה – הוא הרי לא מכיר את הקונה ואין לו שום קשר איתו. הסיכוי שזה יקרה נמוך מאחר שהכונס אמור לצרף קבלה שמראה את התשלום.
אני סבור שטוב יעשה כונס נכסים ויימנע מלכתחילה מלהטיל את הוצאות האחסנה על המשתתפים במכרז.
שילמתי את הוצאות האחסנה, לא נותנים לי קבלה או אני חושב שהכונס מנסה לדרוש את הוצאות האחסנה ששילמתי כהוצאת הליך – מה אפשר לעשות?
בתור מי שזכה במכרז, ובתור מי ששילם את הוצאות הכינוס – ייתכן שיש לך זכות עמידה מסויימת לעתור לרשם ההוצאה לפועל ולעיין בדו"ח הסופי או בבקשה לאישור ההוצאות (אם הוגשה בנפרד מהדו"ח הסופי).כך ניתן יהיה לדעת הם הוצאות האחסנה דווחו בתור הוצאה או לא. ייתכן שרשם ההוצאה לפועל לא יאפשר לזוכה במכרז לעיין, אבל כך ידרוש תגובה של החייב או של הכונס, ובדרך הזו העניין ייבדק.
מאחר שאני חושב שדרישת הוצאות שלא שולמו היא בעייתית ביותר – אני פונה לכל מי שזכה/זכתה ברכב במכרז, שילם/שילמה הוצאות אחסנה ויש לו אסמכתא על כך (כרטיס אשראי, העברה בנקאית), ולא נותנים לו קבלה או שיש לו קבלה והוא/היא חוששים שישנה אפשרות שכונס הנכסים מדווח את עלות האחסנה כהוצאה – מוזמנים לפנות אלי טלפונית ואשקול לסייע. הסיוע כמובן ללא עלות שכן למי שזכה אין אינטרס אמיתי לברר את זה, ומדובר למעשה ב"מצווה" – סיוע לחייב.
אזהרה: מטרת התכנים לסייע לקורא/ת להרחיב את בסיס הידע האישי שלו/שלה ולאפשר לו/לה לדעת יותר, לפני הגשת הצעה לרכישת רכב בכינוס.
השתתפות במכרז לרכישת רכב כרוכה בסיכון, ומי שבוחר להשתתף עושה זאת על אחריותו הבלעדית והמלאה, והכותב אינו לוקח כל אחריות על כך!
לסיום – למי שמעוניין – אסמכתאות מהחוק התקנות והנהלים:
קישור לנוהל עבודה של ההוצאה לפועל בעניין עלויות אחסנה.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008
9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968
4. אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסויים
(א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסויים.
